בס"ד.
תשורה,
מהי ?
הביטוי
"תשורה"
מצינו במדרשי
חז"ל:
"למה
נקרא שמה
תשורה,
שמסתכלין בה
ומזמרין" (מדרש
תהלים (בובר)
מזמור פז).
אמר
רבי יהודה בר
רבי סימון למה
דורון נקרא תשורה
דבר נש מסתכל
בה ומזמר יאי
היא הנשלחה (ילקוט
שמעוני
תהילים רמז
תתלח).
בספרי
הלכה:
השולח
תשורה לחבירו,
או שנתן לו
מעות כשמטה ידו
והוא ממאן
ליקח וזה נשבע
שאי אפשר שלא
תקח והפציר בו
עד שלקח וכן
כל כיוצא בהן,
אע"פ שלא פירש
הרי אלו מתנה,
ואינו יכול
לחזור הוא
ולתבוע עד
שיפרש שהוא
מלוה (רמב"ם
הל' זכיה
ומתנה פרק ז
הלכה יד).
בחתונת
כ"ק אדמו"ר
נשיא דורנו,
חילק כ"ק
אדמו"ר
מהוריי"צ
תשורה של כתב
יד קדש של כ"ק
אדמו"ר הזקן
בתור מזכרת
לכל המשתתפים
בחתונה
הגדולה הלזו.
בתור
הקדמה לזה
כותב כ"ק
אדמו"ר
מהוריי"צ:
"לזכרון
טוב ליום
כלולת בתי
הכלה
המהוללה..הנני
בזה לכבד את
כל הנוטלים
חלק בשמחת
לבבנו מקרוב
ומרחוק,
בתשורה
המוסגרת בזה…
אשר סגולה
יהי' לכל מילי
דמיטב מנפש
ועד בשר
בתוככי ידידינו
אנ"ש.."
באגרות
קדש של הרבי
מוצאים אנו
לתקופות השנים,
הביטוי של
הערכה בקבלת
"תשורה":
"ואם
הוא תשורה..
הריני בת"ח
[=תשואות חן] על
שכיבדני בזה"
(אג"ק ח"ג ע'
קפא).
וכן
בנוגע להענקת
"תשורה" לאדם
מסוים, מורה הרבי:
"נשלח..
בתור תשורה
בשביל
השתתפותו
בהמוסדות שלנו"
(אג"ק ח"ה ע' לג).
"אולי
כדאי ליתן
בתור תשורה
להעומדים
בראש.." (אג"ק
כא ע' קצו).
בעת
שכ"ק אדמו"ר
נשיא דורנו,
חתם
ההתוועדות של
יא ניסן תשמ"ב,
במלאת שמונים
שנה, אמר הרבי:
כדי לבטא את
הכרת התודה
לכל אלו שבאו
להשתתף
בהתוועדות זו
שתכליתה
ומטרתה - לאחד
את כל בני
ישראל יחד,
כולל – אלו שלא
נמצאים כאן
בגופם - הרי
הדרך לביטוי
הכרת תודה על
ענין זה היא,
ע"י חלוקת ספר
התניא..
(שנדפסו בו
"דפי השער"
דספרי התניא
שהודפסו בכל
קצוי תבל) לכל
אחד ואחת
הנמצאים כאן".
במשך
השנים הבאים
חילק הרבי
קונטרסים
מיוחדים בימי
סגולה
החסידיים. אצל
אחדים מהם,
מוצאים אנו
שהרבי מתאר
החלוקה של
קונטרס
המיוחד בביטוי
מיוחד.
לפני
חלוקת קובץ
"קיצורים
והערות
לתניא" מכ"ק
אדמו"ר הצ"צ
(אור לכ"ט אלול
תשמ"ט) התבטא
הרבי שזה יהי'
"למזכרת נצח".
לפני
חלוקת
המטבעות
בל"ג בעומר
תש"נ, אמר
הרבי: "שתשאר
לזכרון מל"ג
בעומר".
ועוד יש
להוסיף בזה:
בעת
התוועדויות
אצל הרבי,
ביאר הרבי
שע"י שאנשים
ממקומות
שונות, מקבלים
משקה עבור
מסיבות שונות
שהתקיימו
במקומות
שונות שבעולם "עי"ז
מאחדים את
המתוועדים
כאן עם כל
המתוועדים
בכל התוועדויות",
(התוועדויות
תשמ"ז ח"א ע' 104).
וכמו כן
יש לומר בנוגע
לפרסום תשורה
של משפחות
פרטיות, הנה
עי"ז מתאחדים
חסידים
כ"משפחה אחת"
בשמחתם של
חתני הבר מצוה
והחתן וכלה
ומשפחותיהם
שיחיו, בכל מקום
שהם לטובה
ולברכה.